יצחק (מרקו) צ'וקרן

בן עליזה ויעקב, נולד ביום ה' בסיוון תרפ"ז (5.6.1927) בעיר איסטנבול, תורכיה. למד בבית-ספר יסודי תורכי והצטיין בלימודיו. התמרד נגד גילויי אנטישמיות בבית-ספר זה. היה בן- עניים ועל-כן לא יכול להמשיך בלימודים. משנודע לו על היישוב העברי בארץ-ישראל גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ וציפה בכליון-עיניים להתגשמות שאיפתו זו. בדרכו התגבר על מכשולים מרובים כי גם מצד הוריו נתקל בהתנגדות, אולם לבסוף הם נעתרו לו בראותם את רצונו החזק.

יצחק עלה לארץ במסגרת עליית- הנוער ב-23.7.1943 והיה חניך בהכשרה בגבעת חיים וברביבים שבנגב. הוא ראה בקיבוץ צורת-חיים אידיאלית והטיף לכך. אחרי סיום הכשרתו בגבעת חיים התגייס לפלמ"ח ושירת שנה אחת בחולתה ולאחר-מכן עבר עם קבוצתו לבית השיטה. משסיים את שנתו השנייה בפלמ"ח עבר יחד עם חבריו לקיבוץ משאבים-חלוצה. בתקופת המאבק שקדמה למלחמת-העצמאות השתתף בפעולות המחתרת של ה"הגנה", ובכלל אלו - בפיצוץ גשר בנות יעקב.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת באחד מגדודי חטיבת הנגב. היה חייל שקט ומסור מטבעו ונענה לכל קריאה. עם כיבוש ביר-עסלוג', בעת שהוא וחבריו שהו בבניין משטרת המדבר של ביר-עסלוג' - הופעל מוקש על-ידי המצרים, ויצחק עם שאר החברים נקברו תחת המפולת ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948), ערב התחלת ההפוגה הראשונה. נקבר בחלוצה.

ביום ג' בסיוון תשי"ד (4.6.1954) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.

מקום מנוחתו