איגרת ראש המועצה לערב ראש השנה תשפ"ו

תושבות ותושבים יקרים,

ביום חמישי האחרון, מספר דקות לפני שנכנסתי לחתונתם של בני אחד מיישובי רמת הנגב (כמה מרגש, ששניהם מאותו יישוב, מאותה שכונה, גדלו כל השנים אחד ליד השני ופתאום זה קרה...), הותרו לפרסום שמותיהם של שלושה צוערים וקצין שנהרגו ברפיח. איזה אסון נוראי.

זמן קצר  אחר כך בתוך קהל שלא ידע על האסון הגדול, שני צעירים זכים עטופים באהבה טהורה של משפחותיהם וחבריהם, באו בברית נישואים ועיניהם של החתן והכלה קרנו מאושר מזוקק, ותחושת קידושין אמיתית אפפה את ליל הסתיו הנגבי.

בבוקר למחרת מול עזה החרבה, הובאו למנוחתם האחרונה בקיבוץ כפר עזה, חברי אופיר ליבשטיין ובנו ניצן ז"ל שנרצחו בבוקר ה 7.10. לא היה במעמד הקלה, להיפך סוג של מועקה. הדי פיצוצים נשמעו מעזה ותמונותיהם של חברי קיבוץ כפר עזה גלי וזיו ברמן ועמרי מירן, החטופים הביטו בנו זועקים לחופש.

ככה מסתיימת לה השנה הזו וכך אנחנו נכנסים לזאת הקרובה. מנעד קיצוני של התחדשות ואושר אל מול צער וכאב.  אושר למראה זוג בני מקום, שמתחתן, מקים משפחה  והלוואי ויבנה את ביתו ברמת הנגב. ומצד שני, תחושת מועקה כללית לנוכח הימשכותה של המלחמה, סבבי המילואים, כאב וצער על הנופלים ומשפחותיהם וחוסר אונים להימצאותם של 48 חטופים במנהרות החמאס.

וזו תמצית משאלותיי לשנה החדשה: שישובו החטופים, שיחזרו החיילים בשלום, ושנצליח לתת לכל זוג צעיר מרמת הנגב אפשרות לבנות כאן בית ולהקים פה משפחה.

בתוך המנעד הבלתי נתפס הזה, כבר למעלה משנתיים אנחנו מתמודדים כפרטים, כמשפחות, כקהילות, כמועצה, כמדינה וכעם יהודי, עם אחת מהתקופות הקשות והמאתגרות שעם ישראל עובר בארץ ובעולם.

וגם השנה  המשכנו לעבוד קשה שנוכל להמשיך להעמיק שורש, לצמוח, לגדול ולהתפתח וכמו שאתם רואים ביישובכם וברחבי המועצה, עשינו הרבה ויש עוד הרבה מה לעשות. המשכנו לעבוד קשה שנוכל לעשות זאת יחד ולהיות להיות דוגמה למדינת ישראל שאפשר, אפשר יחד.  

אני יודע שאנחנו יכולים לעשות זאת. הלוואי זה היה פשוט וקל. לצערי, זה לא, אין שום דבר קל היום, לא לקל לבנות בית, לא קל לסלול כביש, לא קל לפתח שכונה, לא קל למצוא אנשי חינוך, לא קל להיות איש חינוך, לא פשוט לעשות חקלאות, ולא פשוט לחיות על הגדר, לא פשוט לעשות מדע, להיות עסק קטן, להיות עסק גדול, להיות תיירן, להיות סתלבטן, להיות משפחת מילואימניק, להיות הורים של חיילים סדירים, להיות סבא וסבתא של נכדים שמשרתים, תכלס לא קל פה.

לצערנו מה שקל זה הצד השני, הצד שמעצים את המחלוקות, מלבה את ההתלהמות וניזון משנאה. זה מדבק וזה מתפשט. אני לא שוכח לרגע את השיח לפני ה 7.10 ולאיזה תהומות קשים השיח הגיע עכשיו.  

אני מחויב יחד עם חברי המליאה לפעול להמשיך גם השנה, לראות את הטוב המשותף, לפעול בשכל ועם הלב למען כלל תושבי ויישובי המועצה. להמשיך לבנות, להמשיך לטפח, להמשיך לשמור על שמורת הטבע של רמת הנגב ולראות בחיים המשותפים ערך אמיתי, גם בתנאים של אי הסכמה, גם בתוך השונות גם בתוך הקושי, גם שערכים וסוגיות הרות גורל במחלוקת. אפשר יחד.

אפשר לעבור את התקופה הזו מחוזקים כקהילה ובמועצה וזה מסע אמיתי, כל יום, כל הזמן. לא תמיד אנחנו מצליחים, תמיד נמשיך לנסות.

אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם שנה טובה, שנה של שקט, שנה של צמיחה ושנזכה לראות את החטופים וחיילינו חוזרים הביתה בשלום.

שלכם באהבה,
ערן דורון
ראש המועצה