איגרת ראש המועצה 13.8.25

רמת הנגב למען החטופים: המציאות בה 50 החטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס במרחק נסיעה מאתנו היא בלתי מתקבלת על הדעת וטומנת כאב גדול לכולנו ולמשפחות החטופים בפרט. ביום א' הקרוב נתכנס במשאבי שדה לעצרת הזדהות ותמיכה מועצתית עם החטופים ובני משפחותיהם


תושבות ותושבים יקרים,

לפני מספר ימים נפגשתי אצל אלון צדוק ביקב רמת הנגב, עם גדי מוזס מניר עוז, שחזר משביו אחרי 482 יום עם קבוצת  חברים שעוסקת כבר למעלה מיובל בחקלאות בנגב.  כולם אנשי אדמה, כולם עברו דבר או שניים בחיים. קשה להסביר סיטואציה כל כך הפוכה - מצד אחד האירוח הנפלא של אלון צדוק עם היין המעולה שלו והפסטורליה של קדש ברנע ומצד שני תיאורים קשים  ומצמררים של גדי על תקופת שביו. 

גדי סיפר שהוא היה שר לעצמו שירים ובראש רשימת השירים שלו הוא שר את התקווה "עוד לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי בארצנו". זה מה שהחזיק אותו, תקווה ואמונה שהוא יהיה חופשי בארצו. גדי תיאר עד כמה מורכבת עבור רבים מתושבי ניר עוז ההחלטה האם לחזור והאם לעזוב את הבית שלהם. גדי מוזס בן 81 החליט שהוא חוזר, שהוא נאחז באדמה והוא מקדיש את חייו  לבנות מחדש את הקהילה. איזו עוצמה ואיזו השראה. 

אך כגודל ההשראה, גודל התסכול וחוסר האונים שכבר שנה ועשרה חודשים נמצאים חטופים וחטופה במנהרות החמאס, במרחק של נסיעה לתל אביב והם פשוט הולכים ומתים. מדינת ישראל הצליחה להחדיר טיל דרך חלון בטהראן, לשגר לוויינים לחלל ועוד הישגים מטורפים, אבל במרחק של פחות משעה, נמצאים חטופים וחטופות והלב של כולם מדמם. 

והימים עוברים ועוד שבועיים נפתח שוב שנת לימודים אבל עבור החטופים ומשפחותיהם, כל דקה מרגישה נצח, כל יום שבוע, כל חודש שנה ועוד חודש כבר עוברות שנתיים. להם אין זמן, להם אין כבר כוח אלא רק תסכול גדול להגיד לעולם כולו שלחטופים באמת נגמר הזמן. 

ברמת הנגב, מאז השעות הראשונות בבוקר הנורא  של ה 7.10 אנחנו פועלים באופנים רבים לתמוך במשפחות החטופים, משפחות שכולות, קהילות מפונים, מילואימניקים ומשפחותיהם. עצרות, פעילויות חינוכיות, פעילויות קהילתיות, מיצגים, שביתות, עצומות, גיוסי המונים ופעילויות נוספות. כל אלה הם חלק ממאמץ מתמשך לוודא שהנושא לא יורד מסדר היום. האמצעים לא חשובים, חשובה המטרה. 

מי שמסתובב ברחבי המועצה לא יכול להתעלם מנוכחות נושא החטופים במרחב הציבורי. יוזמות רבות צמחו על ידי תושבים שהולכים לישון בלילה וקמים בבוקר ומרגישים שלא עשו מספיק. יש תושבים שמגיעים לעצרות השבועית בכרמי גת (לשם אני הולך) וצומת הקשתות. יש תושבים שמציבים דגלים, שכותבים, שחותמים, ששובתים, שזועקים ויש ציבור גדול שרוצה שהחטופים יחזרו היום, אבל באמת אין לו שום מושג איך עושים את זה. הלוואי והיה פתרון פשוט וקל. קל באולפנים קשה במציאות. 

ביום ראשון הקרוב 17.8.25 בשעה 17:00 נקיים במשאבי שדה עצרת הזדהות מועצתית לתמיכה בחטופים ומשפחותיהם. זו לא עצרת פוליטית זו עצרת שיש לה מטרה אחת, להזדהות עם החטופים ומשפחותיהם. להתחזק ולחזק. אני מזמין אתכם לבוא להביע הזדהות, לחלוק את הכאב ולהשתתף בתפילה גדולה שהחטופים יחזרו.

אמנם אנחנו כבר שבוע אחרי תשעה באב אבל השיח הציבורי בארץ  כל כך קשה, כל כך פוגעני, דורסני, כוחני, מתלהם וחסר יכולת להקשיב ולהכיל דעות אחרות, גישות אחרות, גם לנושאים הכי מורכבים וקשים. אנחנו חייבים בעת הזו להשתדל יותר.

להשתדל יותר בשיח מכבד, להשתדל יותר להרבות בחיים משותפים גם אם לא מסכימים, להשתדל יותר להבין שיש כאלה שחושבים אחרת וזה לא אוטומטית הופך אותם לערלי לב או מושחתים. יש אנשים תבוניים שחושבים אחרת בכל נושא. גם בנושא החטופים. אני מבקש מתושבי רמת הנגב, זכרו שאנחנו כאן ביחד ורק ביחד נוכל לגרום לרמת הנגב להמשיך להתפתח ולשגשג.

שלכם
ערן דורון, ראש המועצה