הנחיות עזר הודעה על בשורה קשה במקרה הצורך

הורים יקרים,

אנו נמצאים בימים קשים של הלם, חרדה ועצב רב. לצערנו ממדי האובדן מתגלים ו הם קשים. כחלק מכך
חלקנו מתוודעים גם לבשורות על קרובים לנו שנהרגו בלחימה.

כהורים אנו עושים הכול כדי לייצר עבור ילדינו סביבה בטוחה, מוגנת ונטולת דאגות. עם זאת, יכול להיות
ובימים הקרובים יעלה הצורך לשתף אותם בבשורה קשה על אובדן של בן משפחה, שכן או קרוב שנהרג.
תקשורת פתוחה ומאפשרת במשפחה חשובה מאוד עבור הילד ומאפשרת לו לשתף, לשאול, לחלוק ולקבל
מענים רגשיים ואינפורמטיביים. ילדים חשים מתי הוריהם נמנעים מלשתף אותם ובמצבים אלה הם
מפסיקים לשאול ומחפשים את התשובות בדרכים הזמינות להם. במצב כזה ההבנות אליהן יגיעו עלולות
להיות מוטעות ולא מווסתות.

כאשר אדם הקרוב לילד נהרג/ נפטר, חשוב לשתף את הילד במידע אך לעשות זאת ברגישות, בהתאם לגילו
וליכולותיו הקוגניטיביות. חשוב שמבשר הבשורה יהיה אדם הקרוב לילד ומכיר אותו )הורה, אח גדול, קרוב
משפחה(. פעמים רבות הורים חוששים שכאשר ידברו עם הילד יפרצו בבכי או יתקשו לדבר. חשוב לזכור כי
בכי היא תגובה נורמטיבית במצבים קשים ויש בה בכדי לתקף לילד את הקושי, להוות מודל לביטוי של
רגשות ולייצר שותפות בחוויה.

בשיחה עם הילד, יש לומר את המידע באופן ישיר ובמילים פשוטות. חשוב להבהיר כי מוות הוא מצב סופי
ובלתי הפיך )נכון לגילאים הצעירים(. יש לומר כי האדם מת ולא יחזור על מנת לא להשאיר מקום לפנטזיות
או לחוסר ודאות. עם זאת, כל משפחה, בהתאם לאמונותיה ולמנהגים שלה, תבחר את הנרטיב ואת השפה
המתאימים לה. אפשר לתת דוגמא לבעל חיים שהיה במשפחה ומת או לדמות את המצב למכונה שמפסיקה
לעבוד. מומלץ לעודד את הילד לכתוב, לצייר, להכין או לכתוב משהו עבור האדם שנפטר. כל דבר אשר יסמן
עבורו פרידה ויעודד עשייה.

ילדים מגיבים באופן שונה לבשורה על מוות, וכל תגובה היא לגיטימית. חלקם יגיבו בעצב, בכי ובהסתגרות,
חלקם יביעו דאגה לעצמם - מה יהיה על המשפחה שלהם, האם גם ההורה המבשר עלול למות, וחלקם יבקשו
לחזור לשגרה.
חשוב להבהיר לילד שלמרות הקושי והכאב המשפחה תמשיך לתפקד והוא ימשיך בשגרה המוכרת לו- גם
אם כרגע זה נראה עדיין רחוק. בכאוס הגדול הילד זקוק לביטחון כי ההורה ימשיך להיות המבוגר האחראי
המנווט את הספינה המרגישה כטובעת.

במידה והתנהגותו של הילד משתנה באופן קיצוני, ולאורך זמן הילד מתקשה לחזור לשיגרה ולתפקד, סובל
מהתקפי חרדה, הימנעות, קשיים בשינה ועוד, מומלץ להתייעץ ולקבל עזרה מקצועית.
כהורים אין לנו את היכולת למנוע מילדינו להיחשף לכאב ולאובדן, אך יש לנו את היכולת לעזור לילד
להתמודד עם הכאב בסביבה תומכת ומאפשרת.

במידה ואתם חשים צורך להתייעץ, המועצה פתחה קו החם של פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות במספר-
08-6564106
בתקווה לימים רגועים ובשורות טובות.